עבירות רבות מבוצעות על ידי חבירה של מספר אנשים בודדים ששמים לעצמם מטרה לבצע מעשה פלילי כזה או אחר. תוכנית כזו מכונית גם קשר פלילי, כאשר באותו הקשר הפלילי אפשר שלכל אדם יהיה תפקיד או תחום אחריות שונה, במטרה להגיע על היעד הסופי- והוא ביצוע עבירה.
אם ניקח למשל כדוגמה את עבירת השוד, יכול להיות מצב שבו בהכנת קשר פלילי לביצוע שוד, יהיה מי שלא ייטול חלק פעיל בשוד כי אם רק יעביר מידע לגבי פרצת אבטחה במקום כזה או אחר. כמו כן, וודאי יהיה מי שיפרוץ למקום ויבצע פיזית את השוד, ואם נמשיך במשל, סביר שיהיה אדם נוסף שאחראי על המילוט.
מהי מידת האחריות של כל אחד מקושרי הקשר הפלילי? האם כולם יסווגו כאחראים באותה מידה ויישאו את אותו העונש? האם קיים מדרג ברמת ההוכחה הנדרשת לגבי כל אחד ממבצעי העבירה? שאלות אלו מקבלות מענה במסגרת סעיפים 33-29 לחוק העונשין, המסדירים את כל התחום שנקרא בשפה המשפטית- דיני השותפות.
מה אומר החוק?
מעיון בחוק אנו נוכחים לדעת שיש 3 דרגות שונות בביצוע עבירה, והם: הראשון- הוא המבצע העיקרי, השני- הוא המסייע והשלישי- נקרא המשדל. כל אחד מהדרגות האלו מתאפיין ברמות ענישה שונות ובדרכי הוכחה שונות.
כך לדוגמה העונש שיוטל על המסייע לביצוע העבירה יהיה, ככלל, לכל היותר מחצית מהעונש שיוטל על המבצע העיקרי. כמו כן, מסייע, בשונה מהמבצע העיקרי, ייחשב מי אשר לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה.
