מהם ההבדלים הקיימים בחוק בין עבירות אלימות "רגילות" לעבירות אלימות במשפחה

play4, play, media control, audio

תופעת האלימות בתוך המשפחה היא תופעה אשר מוכרת עוד משחר ההיסטוריה. בעוד שבעבר הרחוק התופעה הייתה אולי מתקבלת בסלחנות או כמצב שהוא מובן מאליו, הרי שעם ההתפחתחות המוסרית וחלוף הזמן, לקראת אמצע המאה הקודמת חלה תפנית.

במדינות רבות בעולם המודרני החלה לגבור המודעות לתופעת האלימות במשפחה, ובהתאם לכך חוקקו חוקים רבים על מנת למנוע את התופעה והאכיפה גברה.

לקיומה של תופעת האלימות במשפחה יכולים להיות מניעים רבים, כגון: לחץ כלכלי כבד, יצר נקמה עקב בגידה באמון, הערכה עצמית נמוכה, רגשי נחיתות ועוד. האלימות בתוך המשפחה יכולה להתבצע באמצעות מגוון רחב של התנהגויות שונות ומגוונות. כך למשל, האלימות יכולה להתבטא בתקיפה פיזית, תקיפה מילולית, השפלות, מעקבים והטרדות, יצירת בידוד כלכלי וחברתי ואף ביצוע עבירות מין.
 

החוק בישראל מקנה מידה רבה של חומרה לעבירות ומגן באופן נרחב על הערכים החברתיים הנפגעים כתוצאה מביצוע ההעבירות.

בעקבות כך, המחוקק בחר לשים את הטיפול בעבירות אלימות במשפחה על מסלול שונה מזה המקובל בעבירות אלימות "רגילות". אותו הבדל נעוץ באופן הטיפול המשטרתי והתביעתי בעבירות אלו וכן אף בענישה בגין המעשים. בהיבט שונה, מעבר להבדלים הקבועים בחוק, ניתן גם לומר כי ישנו הבדל בהיבט נוסף, והוא העובדה לפיה חלק ניכר ממבצעי עבירות האלימות במשפחה נמנים עם אוכלוסייה נורמטיבית, נעדרת עבר פלילי, אשר מחוץ למעגל המשפחתי מתפקדים לכאורה בצורה נאותה ומורגלים בנימוסין.

בהתאם לכך, נסקור עבורכם בקצרה את ההבדלים העיקריים בחוק הישראלי בין עבירות האלימות המוכרות לבין עבירות האלימות בתוך המשפחה
 

אז מהם ההבדלים?

התמחות המשרד:

Avatar
שימוש בסם או החזקת סם נחשבת לאסורה ולעבירה שניתן לקבל עליה עד 3 שנות מאסר. כמובן שאם מדובר כבר על החזקת סם שאינה רק לצריכה עצמית או כמות שהיא מעל 15 גר' ההתייחסות היא שונה לחלוטין והעונש יכול להיות ארוך משמעותית.


[ מידע נוסף בנושא
עבירות סמים ]
Avatar
ישנם הרבה גוונים של אפור בין אונס במובן הכבד ביותר שלו לבין להיות נקי מכל רבב. ישנן הגדרות שונות לעבירות מין כמו תקיפה, מעשה מגונה, הטרדה מינית וגם לאונס ישנם מספר פנים וכל מקרה לגופו. 

[ מידע נוסף בנושא
עבירות מין ]
Avatar
הליך שימוע פלילי הוא  מהלך בו מנסה הנאשם לשכנע את הגורם התובע, לרוב פרקליטות המדינה או מחלקת התביעות של המשטרה, לא להגיש את כתב האישום. כמובן שחשוב שלפני הליך השימוע יתייעץ הנאשם עם עורך דין פלילי...

[ מידע נוסף בנושא
הליכי שימוע פלילי]
Avatar
חשוב לדעת איך להתנהל במהלך חקירה, מה לומר ומה לא, מתי לשמור על זכות השתיקה ומתי לדבר. לכן, התייעצות עם עורך דין פלילי לפני החקירה וגם תוך כדי תהליך החקירה היא חשובה ואף קריטית.


[ מידע נוסף בנושא
חקירה ומעצרים ]

הבדל ראשון- ענישה. בעוד שהעונש המירבי בגין עבירת תקיפה "רגילה" בחוק העונשין, כלומר תקיפה ללא מניעים מיוחדים, שלא גרמה לחבלות או לנזק מיוחד-  עומד על כשנתיים מאסר, הרי שכאשר אותה עבירה בדיוק מופנית כלפי בן משפחה, כי אז העונש המרבי יוכפל לכדי ארבע שנות מאסר.

הבדל שני- חובת ידוע לפני כתב אישום. ככלל, בעבירות המסווגות מסוג "פשע", כלומר עבירות שהעונש המרבי בצידן עומד על למעלה משלוש שנות מאסר, קיימת חובה להודיע לנאשם, במכתב, אודות הכוונה להגיש נגדו כתב אישום ולאפשר לו לקיים הליך שימוע בטרם הגשתו. מנגד, בעבירות מסוג "פשע" בתחום האלימות במשפחה, החוק מאפשר את הגשת כתב האישום גם ללא הודעה מוקדמת וקיום הליך שימוע. הטעם לכך נעוץ ברצון להגן על קורבן העבירה ולמנוע מצב שבו שליחת ההודעה על הגשת כתב האישום תעורר תחושת נקמה ותביא לפגיעה נוספת.

הבדל שלישי- הטיפול בתלונה על ידי המשטרה. על פי החוק, במצב שבו מוגשת תלונה למשטרה, לקצין משטרה בדרגת פקד קיימת סמכות להורות שלא להמשיך ולחקור את העבירה ולהביא לסגירת התיק. המצב לא זהה באשר לעבירות אלימות במשפחה, כאשר שם- הסמכות להורות שלא לחקור לא נשארת בידי קצין בדרגת פקד בלבד אלא מועברת לסמכות קצין בדרגה גבוהה יותר מסוג 'קצין חקירות מרחבי'. כמו כן, כאשר החקירה מסתיימת והתיק מועבר לרשויות התביעה, החוק מאפשר לרשות התובעת להפנות את העניין לטיפולו של "המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה" שברשות המקומית , לשם עריכת חוות דעת שתלמד האם ניתן להימנע מהגשת כתב אישום.

הבדל רביעי- בקשה לביטול התלונה. באופן רגיל, כאשר מוגשת תלונה במשטרה והאדם אשר הגישה מעוניין לחזור בו מתלונתו, הדבר יהווה שיקול מכריע בהחלטה האם להורות על סגירת התיק. לא כך באשר לעבירות אלימות במשפחה. לצורך העניין, כאשר אדם מבקש לחזור בו מתלונה שהגיש בגין אלימות מצד בן זוגו, החוק מנחה את המשטרה שלא להביא זאת כשיקול יחיד בהחלטה האם להורות על סגירת התיק. הטעם לכך ברור. לאורך השנים היינו עדים למעשי רצח ואלימות חמורה שהתבצעו גם לאחר בקשת בן הזוג לחזור בו מתלונתו. הרצון לביטול התלונה נובע פעמים רבות מחרדה, לחץ פסול או אפילו סתם תקוות שווא לעתיד טוב יותר עקב שינוי רגעי בהתנהגות בן הזוג.
 

לסיכום


נראה כי המחוקק בחר לאבחן את עבירות האלימות במשפחה מעבירות אלימות אחרות. כפי שנראה לעיל, ההבדל מתבטא בכמה מישורים- הטיפול במשטרה, הטיפול ברשויות התביעה והענישה. כמובן שישנם הבדלים נוספים שלא צוינו כאן. כך לדוגמה קיים הבדל במדיניות המשפטית לגבי עצורים בעבירות אלו וכן הבדלים נוספים.

בכל מקרה שבו נחשדתם, נאשמתם או הייתן קורבן לעבירת אלימות במשפחה, מומלץ להסתייע בשירותיו של עו"ד פלילי מנוסה. עו"ד נסים לביא הוא בעל ניסיון רב בייצוג חשודים, נאשמים וקורבנות עבירה בתחום האלימות במשפחה. את הניסיון והידע המקצועי צבר עו"ד לביא לאחר התמחות בפרקליטות המדינה, בעת היותו סנגור באחד המשרדים המובילים בארץ וכן בעבודותו כסגנור פרטי.
 
 


צור קשר עוד היום 

ויחד נבין איך עוזרים לך:

כתובתנו:
שד' שאול המלך 39, תל אביב,
בית הדר-דפנה
טל': 074-769-15-24
פקס: 077-470-2959

עו"ד ניסים לביא,
אני כאן, ואייצג אותך בכבוד.

כתובתנו: שד' שאול המלך 39, תל אביב, בית הדר-דפנה  |  טל': 074-769-15-24  |  פקס: 077-470-2959

עו"ד ניסים לביא,
יחד נגבש תוכנית ופתרון לכל בעיה!

 


צור קשר עוד היום 

ויחד נבין איך עוזרים לך: